מה מלמדים אותנו יעקב ועשיו על תקשורת ואמון?
תובנות מתוך פרשת תולדות
בפרשת השבוע מסופר על ברכת יצחק לבניו, יעקב ועשיו, ועל המאבק סביב הבכורה. הבכורה בתקופת המקרא לא הייתה רק מעמדו של הבן שנולד ראשון, אלא מעמד בעל משמעות משפחתית וכלכלית, שכלל זכויות מיוחדות והעברת האחריות וההמשכיות המשפחתית לדור הבא.
יצחק מבקש מעשיו בנו לצאת לשדה, לצוד ולהכין לו מטעמים כדי שיוכל לאכול ולברך אותו. רבקה שומעת את דברי יצחק לעשיו וממהרת לרקום מזימה שבה יעקב יקבל את הברכה במקומו. יעקב חושש שאביו יזהה אותו ובמקום לברך אותו יקלל אותו.
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ: הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק. אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי, וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ; וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה, וְלֹא בְרָכָה." (בראשית, כז פס' יא-יב)
רבקה מרגיעה אותו שהיא זו שתקבל את הקללה וממשיכה להוציא לפועל את התוכנית. יעקב מגיע לאביו עם בגדי עשיו, ויצחק חושד: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו".
יעקב משכנע אותו שהוא עשיו ומקבל את ברכת אביו.
מה הייתם עושים אילו גיליתם שמישהו רימה אתכם? איזה רגש זה היה מעורר בכם?
כדי להבין את הרקע לסיפור, חשוב לחזור לפרק הקודם, שבו עשיו חוזר מהשדה ורואה שאחיו הכין נזיד עדשים. יעקב מסכים לתת לו מהנזיד בתמורה למכירת הבכורה:
"וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה." (בראשית, פרק כ"ה, פסוקים לא'-לב')
בסיפור הזה אפשר ללמוד לא מעט על מערכות יחסים, אינטרסים ואמון.
יעקב ועשיו עשו ביניהם עסקה על הבכורה, אך יצחק לא ידע על כך. בהמשך, יצחק התכוון לברך את עשיו ולהעביר לו את ברכתו, מבלי להביא בחשבון את העסקה שנעשתה בין האחים. גם רבקה, ששמעה על כוונתו של יצחק, לא שוחחה איתו ולא ניסתה להגיע איתו להחלטה משותפת, אלא פעלה מאחורי גבו.
כך נוצר מצב שבו החלטות משמעותיות הנוגעות לעתיד המשפחה התקבלו ללא שיח ושקיפות בין המעורבים. כל אחד פעל מתוך נקודת המבט והאינטרסים שלו, והתוצאה הייתה פגיעה קשה באמון ובמערכת היחסים המשפחתית.
גם במערכות יחסים מקצועיות, בין שותפים עסקיים, חברי הנהלה ומנהלים, תקשורת פתוחה ושקופה היא בסיס ליחסי עבודה טובים ולשיתוף פעולה.
לפעמים אנחנו בטוחים שהחלטה מסוימת נמצאת בתחום האחריות שלנו בלבד, או שהיא קטנה ולא משמעותית עבור השותף שלנו. אבל מה שנראה לנו שולי יכול להיות משמעותי מאוד עבור הצד השני.
מה אפשר לעשות אחרת?
לשתף לפני שמחליטים: גם אם ההחלטה נמצאת בתחום האחריות שלכם, שתפו את מי שהיא עשויה להשפיע עליו ותנו מקום לדעתו.
לברר ציפיות ואינטרסים: אל תניחו שאתם יודעים מה חשוב לצד השני. שאלו, הקשיבו ונסו להבין מה עומד מאחורי העמדה שלו.
לשמור על שקיפות: עדכנו גם כשיש שינוי בתוכניות או כשמתקבלת החלטה שונה מזו שציפיתם לה. כך אפשר למנוע הפתעות ותחושות של הסתרה.
ומה קורה כשהאמון נסדק?
אמון נבנה לאורך זמן, באמצעות התנהלות עקבית, כנות ועמידה בהסכמות. כאשר הוא נפגע, קשה להחזיר אותו באמצעות הבטחה אחת או שיחת פיוס.
כדי להתחיל בתהליך של תיקון, נדרשת קודם כול הכרה בפגיעה. חשוב לאפשר לצד שנפגע להביע את תחושותיו, להקשיב לו באמת ולקחת אחריות על החלק שלנו במה שקרה.
לאחר מכן אפשר להתחיל לבנות מחדש את מערכת היחסים: לדבר על הציפיות של כל צד, להגדיר מה חשוב לכל אחד, לקבוע הסכמות ברורות לגבי קבלת החלטות ושיתוף במידע, ובעיקר להוכיח לאורך זמן שאפשר לסמוך זה על זה.
במערכות יחסים, גם כשיש לנו כוונות טובות וגם כשאנחנו בטוחים שאנחנו יודעים מה נכון לעשות, חשוב לזכור שאנחנו לא פועלים בחלל ריק. להחלטות שלנו יש השפעה על אנשים נוספים, על תחושת השייכות שלהם ועל האמון שהם נותנים בנו ולכן השיתופיות חשובה לחיזוק התקשורת והקשר בין הצדדים.




תגובות