מי מחזיק בהגה כשהים סוער?
תובנות מתוך פרשת נח
פרשת נח מספרת את סיפור תיבת נוח והמבול. ובתוך הסיפור הזה מסתתרות תובנות על העבודה הפנימית שלנו ועל הדרך שבה היא משפיעה על האופן שבו אנחנו מתקשרים, משתפים פעולה ומתמודדים עם האנשים סביבנו.
בין היצר לבחירה
אחרי המבול, כשהעולם מתחיל מחדש, אומר הקב"ה "כי יצר לב האדם רע מנעוריו". מה זה אומר עלינו? האם בתוך תוכנו אנחנו אנשים רעים?
בעיניי, התשובה היא לא. אנחנו לא אנשים רעים, אבל לכל אחד מאיתנו יש יצרים, דחפים ורצונות, ולעיתים הם משפיעים על האופן שבו אנחנו פועלים ומגיבים.
העבודה שלנו היא להכיר את אותם כוחות שפועלים בתוכנו ולפתח את היכולת לעצור רגע לפני שאנחנו פועלים מתוכם. לשאול את עצמנו: מה מפעיל אותי עכשיו? מה עומד מאחורי התגובה שלי? והאם זו באמת הדרך שבה אני רוצה לבחור לפעול?
בעולם העבודה, מנהל שמרגיש צורך בשליטה עלול להתקשות להאציל סמכויות. שותף שמרגיש שלא מעריכים אותו עלול להגיב מתוך כעס או צורך להוכיח את עצמו. ברגע שאנחנו מצליחים לזהות מה מפעיל אותנו, נפתחת בפנינו האפשרות לבחור תגובה אחרת.
2. כמה מההתנהלות שלי היא באמת שלי?
על נח נאמר "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו".
נח חי בתוך מציאות שבה העולם סביבו היה מושחת, ובכל זאת הצליח לשמור על הדרך שלו. המילה "בדורותיו" מזכירה לנו עד כמה הסביבה שבה אנחנו חיים משפיעה על הדרך שבה אנחנו מתנהלים, ועד כמה הבחירה האישית שלנו היא משמעותית בתוך אותה סביבה.
בעולם העבודה ובחיים בכלל אנחנו נמצאים בסביבה עם אנשים והיא משפיעה עלינו. למשל, על מה שאנחנו רואים כנכון ועל האופן שבו אנחנו מדברים ומתנהלים. מנהל שנמצא בסביבה שבה מקובל לדבר בזלזול לעובדים, עלול לאמץ את השפה הזו. שותפים שרגילים לפתור מחלוקות דרך כוח או התעלמות, עלולים למצוא את עצמם מתנהלים כך גם כשזו לא באמת הדרך שהם היו רוצים לפעול בה.
וכאן אפשר ללמוד מנח, שפעל אחרת מסביבתו, ולשאול עד כמה אנחנו מאפשרים לסביבה לעצב אותנו? האם אנחנו בוחרים איך לדבר ולהגיב, או שפשוט מתנהלים כפי שמקובל סביבנו?
3. מהי התיבה שלי?
לפני המבול, הקב"ה אומר לנח: "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר"
התיבה אפשרה לנח ולמשפחתו לעבור את המבול ולהישאר מוגנים בתוך הסערה.
לעיתים בתוך מערכות יחסים יש סערות. כעס, חוסר הסכמה, לחץ או קונפליקט יכולים להציף אותנו ולגרום לנו להגיב בלי לחשוב.
וכאן אפשר ללמד מתיבת נח, מקום מוגן שעזר לנח ולמשפחתו לעבור את סערת המבול. גם לנו יש אפשרות לבנות לעצמנו "תיבה" בצורת אוסף של כלים ומיומנויות שעוזרים לנו להתמודד עם סערות במערכות היחסים שלנו.
זו יכולה להיות היכולת לעצור לפני שמגיבים, להקשיב גם כשאנחנו לא מסכימים, לשאול שאלות במקום להניח הנחות, לזהות מה מפעיל אותנו ולדעת מתי נכון לעצור ולהמשיך את השיחה מאוחר יותר.
את הכלים האלו אפשר ללמוד ולתרגל אותם, וככל שאנחנו רוכשים אותם, אנחנו מגדילים את היכולת שלנו להישאר יציבים ולבחור איך לפעול במצבים מורכבים.
אז מהי התיבה שלי? אילו כלים עוזרים לי להישאר יציבה ולבחור איך לפעול?
שלוש התובנות האלה מזכירות לנו שמערכות היחסים שלנו מושפעות ממה שקורה בתוכנו, מהסביבה שבה אנחנו נמצאים ומהכלים שאנחנו מביאים איתנו לרגעים של סערה. היכולת שלנו לעצור, להתבונן ולבחור כיצד אנחנו רוצים להגיב ולפעול, היא זו שמאפשרת לנו ליצור שינוי ולבנות מערכות יחסים טובות יותר.
תגובות