איך בונים שותפות שמחזיקה לאורך זמן?

כאשר שותפות עסקית מתחילה, האנרגיה גבוהה, הרעיון נוצץ והתקוות גדולות. דווקא בשלב שבו עדיין הכל חדש ורענן, טמון הסיכון. בתוך ההתלהבות והרצון לרוץ קדימה, נוטים לדחות לשוליים את השיחות על הדברים הבסיסיים באמת כמו תיאום ציפיות, חלוקת אחריות ועקרונות עבודה משותפים.

הקשר בין השותפים הוא אחד הנכסים החשובים במיזם, אך הוא גם רגיש ללחצים. מחקרים

מראים שמחלוקות פנימיות בין מייסדים מהוות גורם מרכזי לכישלון של סטרטאפים. לפי Winsavvy, כ- 65% מהסטרטאפים בעלי פוטנציאל גבוה נכשלו בשל קונפליקטים בין מייסדים, ורק כ- 28% מהצוותים המייסדים נשארים יחד לאחר ארבע שנים

 (Winsavvy, 2023). במאמר נוסף ב – Medium מצוין כי חילוקי דעות בנוגע לחזון, חלוקת תפקידים וסגנון ניהולי הם מהגורמים המרכזיים שמובילים למתחים שמסכנים את המשכיות הסטרטאפ (Abedi Muange, 2022). כלומר, יותר ממחצים מהסטרטאפים בעלי פוטנציאל גבוה עלולים להיכשל לא בגלל המוצר או השוק, אלא בגלל אי בהירות וניהול כושל של מערכת היחסים בין המייסדים.

גישור ככלי לצמיחה ובניית הסכמות

גישור קלאסי הוא תהליך סודי וחסוי שבו שני צדדים מעורבים בסכסוך יושבים יחד עם מגשר ניטרלי, ובונים הסכמות משותפות. את עקרונות הגישור והכלים שהוא מציע ניתן לקחת לעולם הסטארטאפ ומערכות היחסים העסקיות כבר בתחילת הדרך, עוד לפני שיש קונפליקטים בעצימות גבוה. הרעיון הוא לקיים תהליך גישור מניעתי, הפוך מהגישור הקלאסי שבו ההליך מתקיים אחרי שהצדדים בסכסוך.

במסגרת פיילוט שערכתי לגישור מייסדים, יחד עם עו"ד אורי ארבל מומחה ומלווה סטרטאפים, הגיעו אלינו זוג שותפים בתחילת הדרך, שהתחילו להצטבר ביניהם חיכוכים ואי הבנות. במהלך השיח והדוגמאות מחיי היום יום של השותפות שלהם, התגלה פער משמעותי בין הציפיות והשאיפות העסקיות של שניהם. אחד הדברים שהתבהרו להם הוא שהרצון של כל אחד היה שונה. אחד היה מעוניין באקזיט ואילו השני היה מעוניין בהקמת חברה יציבה שתניב פירות. פערים נוספים שעלו במפגש היו צורת וסגנון העבודה, ואופן תגובה לסיטואציות שונות.

אציין עוד מקרה של יזם שפנה אלי לתהליך גישורי בבקשה לשנות את הסיכום הראשוני שלו ושל השותף; הסיכום היה חצי חצי על רווחי החברה. בפועל, הוא מרגיש שזה לא הוגן, הוא זה שעובד ומשקיע מזמנו כמאה אחוז משרה במיזם, ולעומתו השותף שהביא את הידע הטכנולוגי עובד במשרה מלאה במקום אחר. כשהעלה את בקשתו לשנות את הסיכום מחלוקת רווחים שוויונית ל- 80% בשבילו ו-20% לשותף, השותף התרעם על הבקשה והיחסים הפכו למתוחים.

קונפליקטים, חילוקי דעות והבדלי גישות הם מבורכים להנעת תהליכים ומימוש מטרות וקידום החברה. אך הם טומנים בחובם סכנות אם לא מנהלים אותם נכון.

אחת הדרכים לסייע לסטרטאפיסטים לצלוח את הסיכונים שטמונים במערכת היחסים היא לעבור תהליך מקדים ומובנה שמבסס את הקשר בניהם ברמה הבין אישית. אם הסכם מייסדים מסדיר את מערכת היחסים ברמה המשפטית, תהליך זה מסדיר אותה ברמה הפסיכולוגית, רגשית.

תהליך זה מחולק לשני שלבים, השלב הראשון זו העבודה העצמית של היזם, אני קוראת לזה ההתבוננות הפנימית שלו עם הרצונות, הצרכים ודרכי הפעולה והתגובה שלו בסיטואציות מורכבות. המטרה להעלות למודע את אותם רצונות וצרכים ולהכיר בהם.

התהליך הראשוני הזה יוצר בהירות פנימית ומיקוד. בחלק השני של התהליך אנו נפגשים יחד לדיאלוג משותף כאשר העבודה הראשונית מסייעת בזיהוי וחשיפת הפערים בין הצדדים, עליהם דנים ובונים הסכמות.

קונפליקטים וחילוקי דעות הם חלק טבעי ובריא מהתפתחות סטרטאפ, והם יכולים להניע תהליכים ולקדם את החברה אם יודעים לנהל אותם נכון. גישור מוקדם מספק את הכלים ומאפשר למייסדים להכיר ולהבין את הפערים ביניהם, לבנות הסכמות ולפתח דיאלוג פתוח וממוקד.

תהליך כזה יוצר בסיס יציב לשותפות שבה לא רק מסדירים את מערכת היחסים ברמה הארגונית, אלא גם ברמת הקשר האנושי והרגשי בין המייסדים. בסופו של דבר ההשקעה בזיהוי והבנה של הצרכים והציפיות של כל אחד, והיכולת לבנות הסכמות מוקדמות מאפשרת למייסדים להתמקד בצמיחה, בפיתוח המוצר ובחזון משותף במקום בחיכוכים פנימיים.