.png)
בגישור יש מונח שנקרא ZOPA, מרחב ההסכמה. האזור בו אנחנו משחקים את המשחק.
בכל מערכת יחסים, ובייחוד במשא ומתן, יש לנו את המרחב שבו אנחנו מאפשרים למשחק להתנהל.
מסביב למרחב יש את הגבולות. אלו גבולות הגזרה, הקווים האדומים שלנו.
חשוב לדעת ולהכיר מהם גבולות שלנו.
חשוב שהם יהיו ברורים קודם כל לנו ואח"כ לאחרים.
קיים מושג של גבולות פנימיים וחיצוניים. פנימי מכוון לכך שהאדם מכיר ומכבד בגבולות שלנו ובצורך של ההוראה ומבצע אותה מתוך רצונו. גבול חיצוני זה כאשר האדם אינו מבין את הצורך ועושה כי כך אמרו לו לעשות בלי כל הבנה.
למשל, מנהל שמבקש מעובד לבצע מטלה, העובד יכול לבצע אותה מתוך מקום שהוא מבין את הצורך והלמה שהמנהל מבקש ממנו לבצע את אותה מטלה. ויכול לבצע אותה מתוך במקום החיצוני כי כך אמרו לי בלי כל הבנה.
בעבודה, בעסקים ובמערכות יחסים בכלל, אנחנו רוצים להגיע למצב שמכבדים את הגבולות שאנחנו מציבים מתוך המקום הפנימי. לא כי "אנחנו אמרנו" אלא כי הצד השני הבין את הצורך שלנו ומכבד אותו. בשביל זה צריך לתקשר אותם באופן ברור וישיר.
טיפים מעשיים
טיימינג - למצוא את הזמן המתאים כאשר שניכם רגועים
פתיחות וכנות - לדבר על מה שמפריע בכנות ופתיחות, לציין את "הלמה", ו"המה חשוב לכם".
ישירות ובהירות - לדבר באופן ישיר וכנה, לא לדבר ליד ולא מסביב, אלא להיות ברורים ולדבר על הדבר עצמו שמפריע. (ללכת מסביב ולדבר ליד לא בהכרח יגרום למי שמולכם להבין עד הסוף למה התכוונתם ולא יקדם אותכם).
על פי רוב כשמסבירים את ה"למה" ומדברים בפתיחות וכנות אנשים יכבדו את אותן גבולות שהצבנו.
כמו כן, צריך לקחת בחשבון שיהיו אנשים שלא יכבדו וימשיכו לעשות כרצונם, לגביהם צריך לבדוק למה הם לא מכבדים? מה מפריע להם? והאם מכבדים את הצרכים שלהם, מדברים אליהם בכבוד וברגישות? אפשר וניתן גם לנהל איתם שיח על זה ולנסות להבין מהם למה הם לא מכבדים את הבקשה שלכם. מעטים הם האנשים שתשוחחו איתם בפתיחות וכנות והם יזלזלו ולא יכבדו. אך צריך לקחת בחשבון שיהיו גם כאלו, שלא יכבדו, וכאן השאלה היא אליכם איך תרצו ואם תרצו להמשיך את מערכת היחסים. אם החלטתם לסיים את הקשר דאגו לסיים אותו יפה והסכים שלא מסכימים.
מוזמנים ליצור קשר בכל עניין,
כינרת מגשרת - מייצרת הקשבה להסכמות